מלון ספא וילג' - צימרים ברמה שלא הכרתם, מלון סביר

נפלתי, אני מודה, מהרגע שהתחלתי לשים פעמי לצימרים / חבילות נופש אינטימיות בארץ ובעולם, נלכדתי ברשת, זה פשוט מושלם. היתרון - זה אני ומה/מי שאני שמביא איתי, החיסרון - זה לא מלון. או אז קם ונתקלתי במלון/נופשון ספא וילג'. באינטרנט, בשיווק וביחצנות, עושים מטעם/עבור מלון ספא וילג' את הכל (כמעט) נכון, במלון עצמו, יש ליקויים שמצאנו והרי לפניכם ביקורת של זוג מאוהב אחרי יומיים באחת הסוויטות היותר מפנקות שהכרנו בארץ.

נתחיל בנוף כי הוא אחד המרהיבים ואחד מיני מראות קסומים (במיוחד בשעות הלילה ואולי גם קצת אלכוהול לא מזיק...), הרים וגבעות הניבטים מחלון הסוויטה המפנקת הם מראה אירופאי חביב עלי במיוחד. במרכז המתחם שנקרא ספא וילג', נמצא - איך לא - הספא. ספא מפנק ברמה שרובכם ודאי לא נתקלתם בה ב'ספא' התל אביבי שלקח מיכם הרבה ונתן לכם קצת (ואולי עוד קצת....דיזינטריה). מסביב, ביקתות עץ מלא מרהיבות מראה ומפנקות אורחים ושתי מסעדות מקומיות - סיאם לאוהבי המטבח האסיאתי והשנייה - בלו-בר לפירות ים, דגים ומאכלים חלביים. האוכל? 9 מתוך עשר וזה רק בגלל שהעיניים שבעו מהר.

בין טיפולי הספא, אני יכול להמליץ לכם (לא מנסיוני האישי, אלא מתוך ניתוח מקצועי וקפדני של אנחות בת זוגתי שתחייה), על מסאג' שוודי בארבע ידיים, כמו אורגיה עם נימוסים בריטים - עושה את העבודה, מאופק ומקצועי.

מבין מתחמי הצימרים הרבים והמתפתחים בארץ, דומה שספא וילג' הוקם ותוכנן להוביל ולהציב גבולות חדשים ומרעננים. מבין מלונות ארצנו, סובל המלון מהיותו יצור כלאיים שאינו ספא, אינו 'יוסי!! יש דיל לא נורמלי לצימר בצפון' ואינו מלון אילתי טיפוסי כפי שהתרגלנו בארץ ישראל.

ציונים - 1 הכי גרוע, 5 הכי טוב

שירות: 2

הנאה כללית: 4

ספא: 5

הסוויטה שלי: 5 (סוויטות אחרות? עוד לא בדקתי...זוגתי שתחייה טרם הביעה את הסכמתה לחילופים שכאלה)

האוכל: 4.5

מלונות באילת - ביקורת בתי מלון כללית בעיר אילת

אחת הסיבות שמבקרי מסעדות לא נפוצים בארצנו היפה כמו בארה"ב לדוגמא, היא העובדה שכל ישראלי/ת הינם מבקרי מזון משובחים בפני עצמם. כך גם בכל הנוגע לבתי מלון והביקורת/חוויה בהם. לכל ישראלי יש לפחות בית מלון או שניים באילת, שנתפס בעיניו כ'חופשה המושלמת', גם אם מדובר על מלון לא נקי, לא נחשב ו/או רחמנא ליצלן שייך לישרוטל :-)





קשה לבקר מלונות באילת, הייתי ברבים מהם ובחודשיים האחרונים במסגרת ספר חדש שאני נותן לו ייעוץ מקצועי, חוויתי על בשרי את חווית ארוחת יום שישי בבית מלון. ארוחת ערב של יום שישי (כן, זה שבא לפני שבת) היא חוויה מפוקפקת ברוב המלונות הישראלים בהם הייתי בארץ.


ההנחה שהרוב יוצאים ולכן מותר ואף רצוי לזלזל בנשארים לאכול, מביאה מטבחים שלמים של מלונות ישראלים באילת לכדי פשיטת רגל קולינרית והגשת מזון לא טעים ולעיתים לא נקי.


במסגרת הביקורים שלי מצאתי לנכון לסווג לעצמי ולכם את העיר אילת למספר קטגוריות של בתי מלון, כדי שיהיה קל להתמצא:


בקעת הירח, ויסטה/אמריקנה


כל מה שזול יותר מהמלונות האלו, ראוי (אולי) לחבר'ה שיורדים לאילת להתשכר, למצוא איזה בחורה לערב או סתם להתפרע לפני/אחרי אירוע מכונן כמו גיוס, סיום תיכון וכל סיבה שהנוער היום מוצא לחגוג. במלונות יותר זולים מהמלונות בקעת הירח (רובו ככולו צימרונים מסביב בריכה סבירה) ו/או בתי המלון ויסטה/אמריקנה (מבנים נמוכים, שירות סביר), רוב הלילה תשמעו ותראו נערות ליווי אילתיות נכנסות ויוצאות מחדרי ערסים כבדים, קלים, חוגגים ושיכורים. את הבריכה לרוב ימלאו זקנות אירופאיות שרק הנוף לעקבה מעניין אותן.


אגמים, ספורט,רויאל גארדן, מרידיאן


נכון, אגמים חדש יותר מכולם והקונספט (המשותף לו ולגארדן אגב) של חדרים סביב בריכה אולי נראה חדשני אבל ישן נושן... ספורט הישן והטוב של רשת ישרוטל נותן את הכל כלול והרבה מתקני ספורט שהתבשלו בשמש שנים אבל עדיין עושים את העבודה לזוגות ספורטיבים או משפחות מרובות אנשים נמוכים וצעירים ('ילדים' זה המונח המקצועי אני חושב). רויאל גארדן הוא מלון סוויטות, ז"א מיתוג לא מציאותי. אבל אחלה מלון, באמת. האוכל כמו ברוב מלונות ישרוטל נופל כל פעם על מלון אחר בתקופות שפל כך שלפעמים ישלחו אתכם לאכול במלך שלמה. מרידיאן יושב על אגם מדומה וזוכה לביקורות טובות בקרב ה'באנו לנוח'.


מגי'ק פאלאס, הרודס, מלכת שבא, דן, רויאל ביץ'


כולם היום רוצים להיות הרודס. הכובש הגדול של ישראל ואילת. לא הילטון מלכת שבא ולא הענקים הותיקים  - מלון דן ומלון רויאל ביץ', אך אחד מהם לא יכול לו בשירות, מגוון תפאורתי, נקיון ורמת האוכל. יחד עם זאת כולם היו שם, פאלאס, (אפילו הנסיכה ואמבסדור), ביץ' וגם דן - הם הובילו לתקופה זו או אחרת את האיכות בעיר אילת שכיום הפכה להיות מילה גסה (תשאלו את הנודלס בקניון למעלה...).


עד הפעם הבאה, שלום!